שלום חנוך

0
  • נולד בקיבוץ משמרות ב1946. אחד היוצרים האישיים והמעניינים בשיר הישראלי. כשהיה בן 12 קיבל גיטרה והתחיל לנגן ולהלחין שירים, השיר הראשון היה "לילה". מדובר שיר טבע. "נוקוטור" – יצירות לילות כמו של שופן וליסט. טקטס יחסית גבוה, דוגמא טובה באתר הזה של חבר להקת יציאת חירום אילן אביב.
  • בהמשך, הוא כתב שירים עבור להקת הקיבוץ "משמרון" יחד עם הזמר מאיר אריאל – "אגדת דשא", "ניסע לים" וכו'. הוא, אריאל, כספי ועוד ישבו על הדשא בקיבוץ וחיברו שירים. משם יצאו שירי ארץ.
  • בצבא הוא שירת בנחל וכבר מ-67' הופיע כלהקת חימום של החלונות הגבוהים (עם שמוליק קראוס, וגוז'י כץ). שם הוא הכיר את אריק איינשטיין (שהוא לא רק זמר, שחקן ואומן נפלא אלא ידוע כאיש שידע תמיד לזהות את ה"להיט הבא").
  • ב-68' איינשטיין הוציא את האבלום השני – "מזל גדי" – וחנוך כבר כתב מילים לשישה שירים, והלחין חלק מהם ("רוח רוח", "מכופף הבננות" ועוד). ב-69' הצטרפו חנוך וחנן יובל לשלישיית השלושרים, וגם שם חנוך מלחין שירים כמו "צרות טובות", "גברת לוין".
  • ב-1970, אינשטיין מוציא את התקליט "פלסטלינה" (אחד החשובים בתולדות המוסיקה הישראלית), שם מופיע השיר "מאיה" – עברית נקייה מכל שמץ עבריות, מדבר בפשטות, בגובה העיניים, אבא ששר שיר לבתו. בשונה משירי ה"אנחנו" אין פה טון קולקטיבי ואין פה מחויבות אידיאולוגית.

תקופת הסרט "שבלול" – הולדת החבורה ששינתה את פני התרבות

  • בכיכובם של "הלול" (חבורת שחקנים וזמרים שפעלו בעיקר בשנות ה-70 אבל ההשפעה שלהם הייתה גדולה). היא הובלה על ידי איינשטין, שמוליק קראוס, חנוך, דורי בן זאב, תיקי דיין, גוזי כץ, יונתן גפן ועוד. הם נודעו כחבורת נהנתים ומורדים, עושי סמים. הסרט, והם, הפכו לנכס צאן ברזל בתרבות.
  • היה בו שיר שניסח תקופה בהוויה הישראלית – "למה לי לקחת ללב?". הפתיחה לירית, רומנטית, היא לא רוקיטסית, ומחדדת שאין טעם לקחת ללב, יש להבליג. ואז בחלק השני מתפרץ ומתחנן שייתנו לו לחיות, לאהוב. מצד אחד אנו רואים שירים נוגים בהוויה הישראלית, מצד שני חשים בניחוחות רוק.
  • חבורת לול יצרו קלאסיקות גם מתחום אחר – מערכונים: "העולים החדשים" (1973) אורי זוהר ואריק איינשטיין מתארים את העליות השונות לארץ ישראל. מערכון נוסף "לה מרמור" (1973).

"ארץ ישראל הישנה והטובה"

  • ב-73' חנוך חזר לארץ לאחר כישלון אלבום בחו"ל ("שלום"), והחל לעבוד עם איינשטיין על תקליט שהפך לסדרה ("ארץ ישראל הישנה והטובה"), למטבע לשון. שוב האינטואיציה של אריק לחדש שירים ישנים.
  • היו גם כמה חדשים – הוא תרם את "הבלדה על יואל משה סלומון" (יורם טהרלב), על פתח תקווה. הבית הראשון מתאר חמישה רוכבים, כאשר החמישי מוזכר רק בבית החמישי. 3 מהרוכבים כיבדו את דעת הדוקטור והלכו, ורק סלומון נשאר, ומאותו רגע, השיר מקבל אופי מיתי ("ולו צמחו כנפיים של ציפור").
  • גם פה ניכרת הטכניקה של אריק איינשטיין לשיר מול אורי זוהר – הם ממש צמודים זה מול זה כשרק אריק שר, וכך הוא מצליח לשבור את מחסום האולפן. לאמנים אז היה מנוכר וקשה לשיר לקיר באולפן.

תקופת להקת תמוז (1976)

  • הלהקה השפיעה רבות על התרבות בארץ – שלום חנוך, אריאל זילבר, אריק איננשטיין ועוד. אלבומה האחרון "סוף עונת התפוזים" נחשב לאבן דרך במוסיקה הישראלית.
  • בין שלום ואריאל נוצר קשר הדוק והם החלו לעבוד כצמד. תחילה הופיעו אצל אריק איינשטיין במופע "סע לאט", שם תופף שלמה ארצי ועוד כמה מוכרים.
  • השיר הראשון שיצא ללהקה הוא "הולך בטל" – להבדיל מהשיר "לעבודה ולמלאכה" עם ברכה צפירה (אמא של זילבר), כל השאלות הרטוריות שלהן התשובה לעבודה ולמלאכה, הופכות לבטלנות – "עצמאי בשטח, לא צריך טובות, פעם צעד לא בטוח, פעם צעד כן".
  • הלהקה התפרקה אחרי שנה אחת בשל קשיים כלכליים. מי שפירק אותה היה אריאל זילבר, שהתחיל להופיע עם מסכות על הפנים, והדבר לא הסתדר ביניהם בשל אופיו הקפריזי.

אדם בתוך עצמו + חתונה לבנה –  השתחררות מכבלי הזמר העברי

  • בשנת 1977, עם פירוקה של "תמוז", חנוך מוציא תקליט "אדם בתוך עצמו". שוב פעם אדם שמחפש משהו אישי, לא להיות חלק מחבורה.
  • בהמשך ישיר, שנת 1981 – "חתונה לבנה". "שער הברזל נסגר מאחורי.." מתחיל סגנון מחודש ורוקיסטי ומתחילה תקופה חדשה של שירה והגשה. האלבום עוסק בגירושין.
  • האלבום היה עוד דרך להשתחרר מהרעיון של הזמר העברי – אלבום קונספט, זה כבר לא עוד שיר ועוד שיר, אלא סיפור עם מבנה מסויים. בזמר העברי, אין לנו מחזוריות כלשהי.
  • עם זאת, בדיסק הזה ישנו דבר מוזר – הוא חוזר לסביבה הרגשית הישראלית עם השיר "שיר דרך" שמגיח פתאום, מתוך מופע הרוק העצום והמחושמל, ומציג נוף של מדורות, ורועים שכיסו את הצאן. אווירה בוב-דילנית, של שירה יחד.

**קישור ליום הזיכרון: השירים של חנוך, מתוך עצלנות של עורכים, מושמעים ביום הזיכרון. הם נוטים לשים שירים שאין להם שום קשר רק כי יש בהם את המינוריות, תחושת כבדות, את האופי החוץ מוזיקלי שיש בשירים שלו, תחושת ייחודיות (כך לדוגמא, "מאיה", ו"שיר ללא שם").  זאת בניגוד לשירי העם האירופאים, שהם בעיקרם שירי ריקוד, שמחה, שתיית יין, שמחה כפרית – שירים מז'ורים (שירים שמחים).

מחכים למשיח – תחילת תקופת המחאות החברתיות

  • ב-1985 חנוך הוציא את התקליט "מחכים למשיח" (שלימים קיבל גם תקליט זהב) בו בלטו שירי מחאה (חברתיים ופוליטיים). בין היתר האלבום עסק בנפילת הבורסה ובמצוקה הכלכלית ("לא עוצר באדום", "אין מחלוקת", "שוקו"). לצידם גם שירים רגועים, אישיים – "זה לא נוח", "קרן שמש מאוחרת" ועוד.
  • בעקבות זאת הוא התחיל לעשות סדרה של מופעים באולמות קטנים, אבל עם הזמן היה ביקוש גדול, אז הוחלט לעשות ארבעה מופעים גדולים שהפכו אותו לכוכב רוק פופלארי.
  • "מחכה למשיח" נכתב על המציאות הישראלית. בתקופה שארעה מלחמת לבנון הראשונה ב82', ובאוויר עוד הדהדו הפגנות ה-400,000 איש של "שלום עכשיו" בעקבות סברה ושתילה, ורצח פעיל התנועה אמיל גרינצוויג. התחושה הייתה של מלחמת ברירה שגררה ייאוש, ואי אמון במנהיגות.
Share.

About Author

Leave A Reply